יהושע קנז הוא גדול הסופרים הישראלים. הוא כתב כבר שמונה ספרים (אחרי החגים, האישה הגדולה מן החלומות, מחזיר אהבות קודמות, מומנט מוזיקלי, התגנבות יחידים, נוף עם שלושה עצים, בדרך אל החתולים ודירה עם כניסה בחצר). הוא נולד ב-1937 וגדל בפתח תקוה. אין סופר כמוהו שיודע לתאר את החברה הישראלית, את מה שנהיה מאיתנו ואת הקושי לחיות כאן. ב"אחרי החגים" הוא מתאר את קשיי ראשית ההתיישבות, ב"האישה הגדולה מן החלומות" וב"מחזיר אהבות קודמות" הוא מתאר את קשיי החיים בבית המשותף בעיר הגדולה או בעיר הקטנה על המורכבות המעמדית, הלשונית והעדתית הישראלית וב"התגנבות יחדים" מתוארים קשיי כור ההיתוך הצה"לי. אך יצירתו של קנז, יותר משהיא ישראלית היא אוניברסלית. אומנותו העיקרית היא תיאור נפשו של האדם, וליתר דיוק, נפשו של האומן. האומן נמצא בכל יצירותיו, עומד ומתבונן על הנעשה, בעינים פקוחות ומוכיחות. בספרו "מומנט מוזיקלי" כותב קנז בארבעה סיפורים על תהליך התבגרותו והפיכתו לאומן. אלו סיפורים רגישים להפליא על תהליך ההפרדות מעולמם של ההורים ומעולם הילדות וגילוי סודות החיים וסודות ההתבגרות תוך למידה לראות אותם מן הצד ולהעריך את היופי שבהם. קנז מלמד אותנו את מלאכת ההתבוננות. גיבוריו מתבוננים בעולם כמו במחזה וקולטים את כל הפרטים הקטנים שהופכים את חיינו למלאי משמעות ואסתטיקה. למשל, גיבורו של הסיפור "התרנגולת בעלת שלוש הרגליים" מתוך הקובץ "מומנט מוזיקלי", מקשיב בלילות לתולעת העץ וקנז מתאר זאת על ידי רטוריקה של סיפורי ילדים ובאופן מופלא:
"וכאשר שקט הכל, שמע הילד שוב את קולה של תולעת העץ, ידידת האנשים שאינם נרדמים, חותרת בעמקי הארונות הישנים, עמלה וחדלה וחוזרת ומכרסמת, נבהלת רגע ומצותתת לקול נשימתו, להווכח אם קצובה היא ואכן נרדם; ואם לא - תחדל ולא תפריע ותתאמץ לחכות עד שיירדם; או אך תכבוש את הדחף לרגע, עד שיחזק ממנה ולא תוכל עוד לעמוד בו. והילד היה מתחכם לה וכולא את נשימתו. והתולעת היתה מתקשה לדעת אם אכן נפלה עליו השינה וכבר מותר לה לפעול באין-מפריע, ובהיסוסה היתה שולחת אותות לגשש בחשכה. בהיסוס רב היתה מכרסמת לנסיון, מכרסמת וחדלה, חוששת להפריז, מבקשת לדעת עד כמה אפשר להעז בבת אחת בלי לעורר עליה חימה ואסון."
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה