שירת הזן

התחלתי לקרוא ספרי בודהיזם. אל דאגה, אני לא עוברת עדיין לחיות במנזר בצפון הודו, אני קוראת את זה בשביל הלימודים. בערך. בכל מקרה, את שרשרת ספרי הבודהיזם פתחתי (לפי המלצתו של ידיד חובב זאזן) בספר "בודהיזם - מבוא קצר" של יובל אידו טל. הספר פתח אותי לעולם הבודהיזם ואחריו קראתי עוד. אך בינתיים הספרים האחרים אינם משתוים אליו. הספר מחולק לפרקים המסבירים באופן שיטתי את עקרונות הבודהיזם והזרמים העיקריים הקיימים בו. אך נוסף על כך הוא גם מלמד שפה חדשה- שפת הבודהיזם, כאשר לימוד השפה הוא גם לימוד דרך חיים אלטרנטיבית ופילוסופיה אלטרנטיבית. אני חייבת לציין שלא את כל התורה הבנתי, אך דבר אחד היה לי ברור: בודהיזם נועד לאמנים ובעיקר למשוררים. הוא מפנה מקום וקשב ליצירה. אין זה מקרי שאמנים רבים וגדולים (כמו סלינג'ר למשל) הוקסמו מהבודהיזם והשתמשו בו ביצירתם. הבודהיזם מטיף להווה, לכאן ועכשיו, להתבוננות מעמיקה בפרטים הקטנים והיומיומיים ביותר, וזהו לחמה של השירה. הדגש הוא על ההשתנות של הדברים- הם לעולם אינם סטטאטים אלא משתנים כל הזמן כאשר מוותרים על אשליית הגרעין הקבוע. הכוונה ב"גרעין קבוע" היא לאשליה שלנו כי הנטע שננטע לפני 25 שנים הוא אותו העץ שאנו מתבוננים בו כיום. או כי לילדה שהייתי יש הרבה במשותף עם מי שאני היום, עכשיו בזה הרגע. העולם משתנה כל הזמן וכך גם יש לראות אותו.
יש קרבה גדולה בין זן בודהיזם ושירה. למשל, במדיטציה לפי זרם הזן צריך "לתת לגופנפש לנשור". משפט זה, שיתכן שהיישום שלו ברור הרבה יותר לאנשים שעוסקים בזן זמן רב, מבחינתי הוא שירה. כך גם קואנים רבים (מעין חידות פרדוקסליות קצרות) שנועדו לשבור את קו המחשבה הרציונאלי על מנת לפתוח פתח לצורות מחשבה נוספות. למשל: "כיצד נשמעת מחיאת כף יד אחת?" וגם הבית הבא:

"בידיים ריקות אני הולך, וראו, האת בידי,
אני הולך ברגל, ובכל זאת על גבו של שו אני רוכב,
כאשר אני עובר על הגשר,
הביטו, המים אינם זורמים, אך הגשר אכן זורם."

(מתוך הספר "מבוא לזן בודהיזם מאת ד. ט. סוזוקי).

גם לאונרד כהן מצא עניין בזן בודהיזם והשתמש בו בשירתו לעיתים קרובות. הנה דוגמה:

רושי

אף פעם לא הבנתי באמת
מה הוא אומר
אבל פה ושם
אני מוצא עצמי
נובח עם הכלב
או כורע עם האירוסים
או מסייע
בדברים קטנים אחרים

(מתוך "ספר הכמיהה" בתרגומו של קובי מידן)

בקיצור, דרכי עם הזן בודהיזם רק החלה, אך יש לי תחושה כי זו תחילתה של ידידות מופלאה...